תאריכים: 7.11.2017-26.1.2018
אוצרים: דפנה ילון, לילך ששון, נבו סבוראי
התערוכה עקבות בצבע פותחת חלון לעולמם המגוון, העשיר והייחודי של ציירים מכפר שמעון* - כפר לאנשים על הרצף האוטיסטי. לצד יצירתם של אמני כפר שמעון התערוכה חושפת תהליך מתוך סדנת אמנות שהתקיימה בשנה האחרונה במכללה בהנחיית לילך ששון. בסדנה למדו ויצרו זה לצד זה אמנים אוטיסטים וסטודנטים מהמכללה.
ציירי הכפר והאמנים האוטיסטים הם אנשים היוצרים מתוך נקודת מבט ייחודית.
על נקודת מבט אוטיסטית ואמנותית ניתן ללמוד מהציירת האוטיסטית ג'סיקה פארק (Jessica Park) המוכרת בעולם. ג'סיקה פארק אשר לימדה את עצמה לצייר (, (Self-taught artistמדווחת על שימוש בשבעה גוונים של צל שחור, תשעה גוונים של צל ירוק, חמישה גוונים של צל סגול, ועוד...
את כל הגוונים האלה היא מיישמת בציוריה על פי דיאגרמה הנמצאת במוחה. ג'סיקה היא אחת מאמנים רבים אשר מתרגמים את נקודת מבטם הייחודית על העולם באמצעות מדיום האמנות בציור. לדבריה: "הציור יכול להיות נעים ומשחרר עבור אנשים שרוצים להביע את עצמם... והציורים עשויים לעזור לאחרים להתבונן בעולמם של האוטיסטים ולהבינם מעט".
גם אם במבט ראשון התערוכה אולי נתפסת כבעלת אופי ילדותי, נאיבי, המאופיין בספונטניות ובצבעוניות עזה, הרי שבמבט נוסף מתגלים הבדלי סגנון בין האמנים המציגים וניכרים תחומי העניין האישיים של כל אחד ואחת מהם. לא אחת ניתן להבחין במוטיבים ייחודיים קבועים החוזרים בעבודותיהם בווריאציות שונות.
הציור לתושבי כפר שמעון, כמו יתר תחומי האמנות שבכפר, הוא אמצעי לביטוי אישי, לתקשורת בין-אישית ולתקשורת עם העולם. הציורים מאפשרים גם לאנשי הצוות להכיר מעט את עולמו הפנימי של כל תושב (צייר), אשר קשה יותר להכירו באמצעים אחרים, להבינו יותר ולהגיב אליו, ואף לפתח איתו דרכים נוספות לתקשורת.
נבו סבוראי* הוא אמן המנחה את סדנת הציור בכפר שמעון מספר שנים, והיצירות מתקופה זו מוצגות בגאווה בתערוכה – "עקבות בצבע". על אף שהאמנות נוצרת בחלל אינטימי, חשוב לתושבי הכפר ולצוות להציג את היצירות בחללים ציבוריים וקהילתיים.
לדבריו של נבו, בתפקידו כמנחה הסדנה הוא משול לבד הציור אשר מספק למשתתפיה את סביבת העבודה הנאותה ואת החומרים הנחוצים ליצירתם. מתוך דיאלוג בינו לבין המציירים בסדנה, הוא משתדל לאפשר להם חופש יצירתי ולפנות להם מרחב לביטויים האישי. נבו מנחה אותם למיקוד ולריכוז בעבודתם, אך הוא חותר להגברת העצמאות שלהם בבחירות ובהחלטות הקשורות לציור.
לרוב כל צייר מצייר את ציורו לבד, אך יש בודדים בהם התערבותו של נבו גדולה יותר ונעשית תוך כדי דיאלוג בין שניהם. עם הזמן ניכרת בעבודה של כל צייר תנועה, כמו בחיים, ואפשר להבחין בעבודותיו בשינויים בסגנון, בטכניקות, בנושאים ובתכנים. בתערוכה מוצגים מבחר פרופילים אישיים של האמנים דרכם ניתן לראות את תהליך התפתחותם עם השנים ואת ביטויים הייחודי כפי שמתבטא גם במדיומים נוספים כמו קרמיקה.
יש אמנים מהכפר שמשתתפים בציורים גדולים וקבוצתיים. בתערוכה המוצגת תוכלו לחוות איכות כזו של יצירה קבוצתית מתפתחת. בחלל התערוכה מוצב לוח גדול ובו תתפתח יצירה מתוך דיאלוג בין ציירים מהכפר שיגיעו אחת לשבועיים למכללה וקבוצת סטודנטים שתגיב אחת לשבועיים על אותו הלוח. עד לסוף תקופת התערוכה צפויה לעמוד יצירה משותפת פרי השיח שייווצר על הלוח באמצעות ציור.
התערוכה נוצרה כחלק משיתוף פעולה בין כפר שמעון - כפר לאנשים על הרצף האוטיסטי והגלריה לאמנות חברתית - המכון לחינוך לקיימות במכללת דוד ילין.
*נבו סבוראי – אמן, מנחה סדנת הציור בכפר שמעון
נבו הוא יליד שנת 1956 מקיבוץ רביבים, ומצייר מגיל צעיר מאוד. התחיל בקרמיקה ועבר לציור כתחביב, וממנו עבר להוראת הציור לילדים ומאוחר יותר לעבודה עם אנשים בעלי צרכים מיוחדים. לנבו ניסיון רב בעבודה במסגרות שונות של אוטיסטים ובעלי מוגבלויות אחרות.