"החוג ללשון העברית? מה לומדים שם? נשוא, מושא ושווא נח?"
זאת אחת השאלות הנפוצות ביותר בקרב מי שאינם סטודנטים ללימודי תואר ראשון בחינוך והוראה עם התמחות בלשון העברית. נכון, לקראת הבגרות בלשון נדרשתם ללמוד על הדגשים, על בנייני הפועל ותחביר, אך תוכנית הלימודים בחוג ללשון העברית היא הרבה מעבר לכך.
שפה, כל שפה, היא התשתית לכל שיטת לימוד וחקירה, והיא הבסיס למיומנויות התקשורת הדבורה והכתובה. מחקרים רבים הראו ששליטה ברמה גבוהה בשפת האם מחזקת את הקשרים במוח ומשפיעה באופן חיובי על מיומנויות החשיבה.
לפיכך, בחלקם של המורים ללשון נפלה הזכות לא רק להקנות ידע ומיומנויות של קריאה וכתיבה, אלא גם לפתח כישורי חשיבה בקרב תלמידיהם.
אם גם אתם רוצים לעצב את כישורי החשיבה של הדורות הבאים, מקומכם איתנו, בחוג ללשון העברית.
הלימודים בחוג נפתחים בקורסי חובה, כגון תורת ההגה, תורת הצורות ותחביר, והם נלמדים באופן יסודי ומעמיק, מכיוון שהשפה היא מערכת שלמה ומורכבת, ולא רשימת חוקים אשר להם יש להצמיד "יוצאים מן הכלל": באילו נסיבות מוטב לנסח את המסר במשפט מחובר ולא במשפט מורכב? איך ייתכן שהעברית והערבית שתיהן שפות שמיות, אך הן כל כך שונות זו מזו?
מועמדים ששפת אימם איננה עברית -
דוברי עברית ילידיים שנבחנו בבחינת הבגרות בעברית כשפת אם -
הלימודים בחוג נפתחים בקורסי חובה, כגון תורת ההגה, תורת הצורות ותחביר, והם נלמדים באופן יסודי ומעמיק. מלבד קורסי התשתית האלה, תוכלו ללמוד מגוון רחב של קורסים מעמיקים אחרים, בכל ענפי המחקר של הלשון העברית לתקופותיה. במהלך לימודיכם תתוודעו לכלי ניתוח בלשניים מודרניים, לתהליכי רכישת השפה הדבורה והכתובה ולדרכי הוראת המקצוע, בהתאם לתוכניות הלימודים של משרד החינוך.
הלימודים בחוג מתמקדים בשלושה מישורים עיקריים של מדע הלשון והוראתה: המישור ההיסטורי, המישור הבלשני והמישור הפדגוגי.
המישור ההיסטורי מתמקד ברובדי הלשון העברית לתקופותיה, מתקופת המקרא ועד לעברית החדשה ובכלל זה גם מערכת יחסיה של העברית עם לשונות קרובות; המישור הבלשני הוא מחקר העברית החדשה בתחומים, כגון חקר השיח, סמנטיקה (תורת המשמעות) וכמובן קשרי הגומלין שבין השפה העברית לחברה; המישור הפדגוגי עוסק בשיטות החינוך לאוריינות ובחשיפת נקודת ההשקה שבין הלשון לבין תחומי הדעת השונים, ובין הפן האקדמי לבין הפן המעשי בתהליך ההכשרה להוראת העברית. בהתאם למישורים הללו, כל קורסי החוג הניתנים בתשפ"ב מתקיימים בשלושה "אשכולות".
לצפייה בחלוקת הלימודים על פני שלושת המישורים לחצו על קרא עוד.
אשכול בלשני - חברתי | האשכול ההיסטורי | האשכול הפדגוגי |
תורת ההגה | לשון המקרא | דקדוק מעמת ערבי-עברי ויישומיו בהוראה |
תורת הצורות | לשון חכמים | "כל מורה - מורה לשון": אוריינות לשונית בתחומי הדעת השונים |
ניקוד | החייאת העברית: היסטוריה, תרבות וזהות | מדיניות הלשון ותוכניות לימודים |
תחביר | ייחודה של העברית החדשה | התפתחות לשונית בבית הספר היסודי |
סמנטיקה | קריאה בטקסטים מרובדי העברית השונים | התפתחות לשונית בבית הספר העל-יסודי |
מבוא לחקר השיח והפרגמטיקה | ||
סדנת המחקר "הבלשן והבולש" | ||
שפה וחברה | ||
עברית אינטרנטית | ||
הלשון הדבורה | ||
נורמטיביות בלשון | ||
העברית והערבית זו בראי זו מצד הלקסיקון | ||
בלשנות חברתית |
סטודנטים מן המסלול היסודי, העל־יסודי והחינוך המיוחד, המתמחים בלשון העברית כהתמחות ראשית, חייבים ללמוד 26 ש"ש (קורסי חובה וקורסי בחירה) ולעמוד בכל חובות החוג.
סטודנטים מן המסלול לחינוך היסודי המתמחים בלשון עברית לקראת תואר "מורה מוסמך בכיר" ילמדו 12 ש"ש מלימודי החוג והלומדים לקראת תואר B.Ed ילמדו 24 ש"ש (17 ש"ש בהתמחות, 4 ש"ש לימודי יסוד, 2 ש"ש הנחיה בכתיבת עבודה סמינריונית).
סטודנטים מן המסלול לחינוך מיוחד המתמחים בלשון עברית ילמדו 26 ש"ש (17 ש"ש בהתמחות, ו- 1 ש"ש קורס בחירה מכל החוגים בהם אינם מתמחים 4 ש"ש לימודי יסוד, 2 ש"ש הנחיה בכתיבת עבודה סמינריונית).
בנוסף להתמחות ראשית בהיקף של 26 ש"ש מציע החוג ללשון העברית שתי חטיבות של התמחות משנית בהיקף של 15 ש"ש ו- 10 ש"ש.
במסגרת ההכשרה והסבה להוראת לשון, ילמדו הסטודנטים מגוון שיעורים שתכליתם הקניית מיומנויות דידקטיות בנושאים הקשורים לתוכנית הלימודים בבית הספר.
בין מטרות ההכשרה המעשית:
אחת לשלושה שבועות נפגשים עם חוקרות ועם חוקרים ממגוון ענפי הבלשנות, ממכללתנו ומחוצה לה. מאזינים להרצאות מרתקות, נחשפים לאתגרי המחקר הבלשני, מעלים תהיות והשערות וטועמים מתשוקת החקר.
בכל שנה – תוכנית חדשה! הינה הצצה לתוכניות הקודמות...
17.11.2022 - אהרן גלצר: בְּבֹא כְּגַל הַגַּלְגַּל לְהַחֲלִיף הַשִּׁטָּה - חידות ורמזים בלשונם של פייטנים
1.12.2011 - הד"ר נגה איילי-דרשן (אוניברסיטת בר אילן): אכדית באוגרית ואוגריתית באכדית: כיצד לאבחן השפעה לשונית
29.12.2022 - פרופ' ירון מטרס (אוניברסיטת מנצ'סטר): דומארי: לשון נשכחת בירושלים, לשונם של הצוענים בני הדום המתגוררים בעיר העתיקה בירושלים.
12.1.2023 - ד"ר אושרי זיגלבוים (אורנים - המכללה האקדמית לחינוך): "בעד או נגד? התבוננות בתפיסה הלעומתית בבחינות הבגרות בהיסטוריה"
26.1.2023 - גב' דינה סנדר (האוניברסיטה העברית): ראש הממשלה הראשון בֶּן גִּימֶ"ל: בין עברית ישראלית לעברית חרדית
2.3.2023 - ד"ר מירי כהנא (מכללת אפרתה): תרגומי המקרא הארמיים: איך מאזנים בין פרשנות הכרחית לדייקנות מילולית?
11.5.2023 - ד"ר חנן אריאל (אוניברסיטת תל-אביב): למה אין מִצְרִים בתנ"ך
1.6.2023 - ד"ר רקפת דילמון (אוניברסיטת בר-אילן): מכונת האמת של השפה – הבחנה לשונית בין אמת לשקר
15.6.2023 - ד"ר ברק אוירבך (מכללת אורנים, מכללת תל-חי): שיר, פזמון ומה שביניהם – הגדרות, הבחנות והשלכות
14.10.2021 - הד"ר דני כלב: לשון ונפש: יסודות הבלשנות הקלינית
4.11.2021 – מר ירוסלב גוטגרץ: השפות השמיות באתיופיה ובאריתריאה. הרצאה מיוחדת לרגל הסיגד
25.11.2021 – הפרופ' יעל זיו: הבלשן בשירות המשפטן
9.12.2021 – מר יונתן הווארד: איך ממיינים פעלים? על 'שיטת הסימנים' הקראית
30.12.2021 – הד"ר מיכל חמו: "נדמה לי שצריך לומר": ביסוס סמכות בשיח חדשות הטלוויזיה בישראל
13.1.2022 – הד"ר רחל רוזנר: דיאלוגיות, פערי לשון ו"עברית ישראלית" בשירי תפילה בני זמננו
24.2.2022 – הד"ר מירי כהן-אחדות: מיצוב ואתגור בריאיון פוליטי פמיניסטי – אמצעים לשוניים להבניית יחסי כוח בדיאלוג
10.3.2022 – מר לאונהרד בקר: מחקר הערבית היהודית: מבוא והדגמה
28.4.2022 – ד"ר שלמי אפרתי: תולעים ופגעים אחרים: שחזור חומרי, ביקורת נוסח ובעיות לשוניות בחיבור "כתב לוי הארמי" מקומראן
12.5.2022 – פרופ' (אמריטה) נילי שופק: "פתח בשבילי את הבאר... כדי שאשתה ממימיה המתוקים"
26.5.2022 – ד"ר עדי אמסטרדם: על כבשים ועל עצים – התבוננות חדשה בצירוף "אילי הצדק"
16.6.2022 - פרופ' נועם מזרחי: מגילות ישעיה מקומראן: מקטעים בודדים לתמונה רחבה
28.10.2020 - הד"ר רותי בורשטיין: "על גלגולי המילה 'כן' מלשון המקרא ועד ימינו"
11.11.2020 - הד"ר רועי גפטר: על הגיית וי"ו החיבור בקרב דוברי עברית מקבוצות שונות
25.11.2020 - הד"ר קרן דובנוב: "הבלשן המבשל: אורז ועדשים, בצל וקישואים – יחיד ורבים בשמות מאכלים מן הצומח"
9.12.2020 - מר רותם סיון וד"ר משה פיאמנטה (החוג לאומנות): עבודת גמר "היכל הספר: מיונן של המילים השאולות בעברית המקראית לפי מוצאן ולפי הרובד המקראי" (בהדרכתו של הד"ר עדי אמסטרדם); "החצוצרה מן המקרא ועד לסוף תקופת התנאים: תרומת המחקר הלשוני והבנת תפקודה, צורתה וצליליה".
30.12.2020 - הד"ר אלכסנדר גורדין: על חקר כתבי יד עבריים
20.1.2021 - הד"ר אסנת ארגמן: "האם הטקסט השכנועי אכן משכנע? על כוחן של מילים: רקע ומחקר"
17.3.2021 - הפרופ' רבקה הלוי: סוגיות בקולוקציה בעברית בת-ימינו
21.4.2021 - הד"ר חזי מוצפי: על הארמית החדשה
26.5.2021 - הפרופ' משה פלורנטין: על החומש השומרוני והדרתו
16.6.2021 - הד"ר מירי לוי בר-זיו: מסביב לעולם בשמונים יום – על השאלה "מה השעה?"
30.10.19 - מר עדי אמסטרדם: כיצד כותבים ספר דקדוק לפי כתב יד מהמאה ה-11?
20.11.19 - הד"ר יפה ישראלי: בתי ספר בירושלים בראי העיתון הבית ספרי
27.11.19 - הד"ר עדי אמסטרדם והד"ר ישי נוימן: סדנת קריאה בלשנית בסיפור הבריאה.
11.12.19 - הפרופ' אפרים חזן, אוניברסיטת בר-אילן: “חן ונוף יופי" - בעקבות לשון השירה
1.1.20 - הד"ר מקסים אוסצקי-פלדמן, הגב' יהל קפולניק (סטודנטית החוג): קריאה בלשנית בטקסט ספרותי - קריאה במסותיו של גרשום שופמן כמקרה בוחן ; שימושי מגדריים בעברית בת-זמננו (על בסיס עבודת סמינריון בהדרכתה של הד"ר עדה ורטהיימר)
29.1.20 - הד"ר ישי נוימן: מיון התשומה המצטברת של הערבית בעברית והופעת העברית המשוערבת החדשה
4.3.20 - הד"ר תמי שלמון-מאק (החג להיסטוריה): "איך מלמדים שפה? מספרים סיפור יפה!" על התופעה הלשונית-היסטורית-ספרותית של הארגונים במאה ה-19 במזרח אירופה
22.4.20 - הד"ר רקפת דילמון, אוניברסיטת בר-אילן: מכונת האמת של השפה
13.5.20 - הפרופ' יוסף יהלום, האוניברסיטה העברית: על מסורת הניקוד הארצישראלי
27.5.20 - הד"ר אורי מור, אוניברסיטת בן-גוריון: ספרי זוטא במדבר – על שונות סגנונית בלשון חז"ל
17.6.20 - מר מוחמד חאמד והד"ר אהד כהן (אוניברסיטת חיפה): טיבם ההיסטורי של שרידי העברית הכתובה מימי בית שני בראי הערבית המדוברת
יום הלשון העברית נחוג בכ"א בטבת - יום הולדתו של אליעזר בן-יהודה. זמן קצר לפני כן, ב-18 בדצמבר, נחוג גם יום הערבית הבין-לאומי. אליעזר בן-יהודה סבר שראוי לחדש מילים בעברית על פי הערבית משום שרוב אוצר המילים הוא מלכתחילה משותף. ואכן הוא חידש את המילים אדיב, גרב וזִבְדָּה (שמנת חמוצה) ועוד על פי מילים ערביות. לכבוד יום העברית ויום הערבית החוג ללשון במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין מתחיל לספר על אוצר המילים המשותף בסרטונים קצרים.
تكريما ليوم اللغة العبرية واليوم العالمي للغة العربية (18.12)، يبدأ قسم اللغة العبرية بمقاطع فيديو قصيرة عن مفرداتهم المشتركة.
החוג ללשון העברית ממשיך בהכנת סרטוני אחפאד (נכדים) על העברית והערבית ועל המקור המשותף שלהן. הפעם ד"ר רוני קלאוס מוביל את המסע בעקבות הנו"ן האבודה.
ראש החוג ללשון העברית
רכזת תוכנית לעריכת לשון עברית
ד"ר קרן דובנוב למדה בלשנות כללית באוניברסיטת מוסקבה ולשון עברית באוניברסיטת בר אילן והאוניברסיטה העברית בירושלים. היא חוקרת את העברית של ספרות ההשכלה ואת הלשון העברית החדשה. קרן מלמדת בחוג ללשון העברית במכללה מתשס"ח ומרכזת את תוכנית לימודי ההמשך בעריכת לשון מתשע"ח. היא גם משמשת מזכירה מדעית באקדמיה ללשון העברית שנים רבות.
שעת קבלה: בתיאום.
ההתמחות של גב' אגרונובסקי ורה הינה בלשון העברית.
תחומי מחקר: התפתחות העברית החדשה, פרודוקטיביות במערכת הפועל
תחומי הוראה: תורת הצורות, תחביר, פיתוח מיומנות הכתיבה, פיתוח מיומנות הדיבור בפני קהל, הוראת עברית כשפה נוספת
ממשקים בין חקר השיח והפרגמטיקה לספרות ולהוראת העברית.
התרגומים הארמיים למקרא, העברית של מגילות ים המלח.
הד"ר יהודית גולן בן-אורי משמשת במכללה כראש המרכז של אולפני העברית כשפה נוספת, במסגרתו מתקיימים קורסי הכשרה להוראת העברית וקורסי עברית לסטודנטים סדירים ולקהל הרחב.
תחומי ההתמחות שלה הם הוראת העברית כשפה נוספת. כתבה את ספרי הלימוד "אל העברית – בכיתה" לרמה א', "אל העברית – בעבודה" לרמה ב', אל העברית – נקודת מבט" לרמה ג' וכעת כותבת את הספר לרמה ד' "אל העברית – מעגלים".
במסגרת החוג ללשון עברית שימשה הד"ר גולן בן-אורי שנים רבות כמדריכה דידקטית במסלול העל-יסודי.
נוסף על כך לימדה הד"ר גולן בן-אורי שנים רבות בחט"ב ובח"ע ושימשה בתפקיד רכזת פדגוגית בבית הספר "חוות הנוער הציוני". עבדה כמדריכה ארצית בתחום הוראת העברית כשפה נוספת.
תחומי מחקר: ספרות חז"ל, לשון חז"ל, פיוט
הד״ר עירית השכל־שחם משמשת כראש החוג להוראת העברית כשפה נוספת במכללה האקדמית לחינוך ע״ש דוד ילין וראש תוכנית ההתמחות ״יוצרים כתיבה״ במכון מופ״ת. תחומי עניין מרכזיים: חקר השיח, כתיבה אקדמית, כתיבה והוראתה, הערכת כתיבה והוראת העברית כשפה נוספת.
הד״ר השכל־שחם לימדה שנים רבות בחט״ב ובחט״ע, שימשה כמדריכה ארצית בפיקוח על הוראת העברית במשרד החינוך וכן כממלאת מקום המפמ״ר. הייתה חברה בוועדות של תוכניות לימודים לעברית כשפת־אם ליסודי ולעל־יסודי ותוכניות לימודים להוראת העברית כשפה נוספת, וכן עמדה בראש ועדות לכתיבת מבחנים ארציים.
הד״ר השכל־שחם יזמה פתיחה של כמה תוכניות לימוד למגזר הערבי ועמדה בראשן. כמו כן היא משמשת יועצת אקדמית של כמה ספרי לימוד ליסודי ולעל־יסודי.
עוסקת בבלשנות של השפות השמיות - עברית, ערבית, ארמית, אמהרית ולשונות שמיות נוספות, עתיקות וחדשות.
מתמקדת בעיקר בתחביר, ולאחרונה גם בפרגמטיקה.
מלמדת במכללה מאז שנת 2007.
לימדתי קורסים שונים במסגרת החוג ללשון העברית ובמסגרת התוכנית של עברית לדוברי ערבית - כגון מבוא לבלשנות, מבוא לבלשנות שמית, העברית ואחיותיה, סוגיות בתחביר ובפרגמטיקה, ועוד.
חוקרת שיח. תחומי המחקר שלי הם פרגמטיקה, סוציולינגוויסטיקה וקשרי שפה-מגדר-אידאולוגיה.
בעל תואר שני בלשון עברית מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ודוקטורט בבלשנות כללית מאוניברסיטת הסורבון (פריז). מאמין באיזון בין מחקר והוראה ובשילוב חידושי המחקר בהנחיית עבודות גם בתואר הראשון.
פרופ' נורית פלד אלחנן. מרצה לחינוך לשוני ולסמיוטיקה. מחקריה עוסקים בהתפתחות כתיבה של ילדים בבית הספר היסודי והתיכון, בניתוח שיח הכיתה והדיאלוג הלימודי בשפת אם ובשפה שנייה, בניתוח ספרי לימוד והשיח המדעי המילולי והחזותי.
פרסמה מאמרים וספרים בכל הנושאים הללו, בעברית ובאנגלית. ספרה PALESTINE IN ISRAELI SCHOOLBOOKS - IDEOLOGY AND PROPAGANDA IN EDUCATION תורגם לערבית, לאיטלקית, לספרדית ולפורטוגזית.
אהרן (רוני) קלאוס (יליד ירושלים, 1975), בעל תואר דוקטור בפילולוגיה שמית מאוניברסיטת ברצלונה ותואר ראשון בשפה וספרות ערבית מהאוניברסיטה העברית. מורה בבית הספר הדמוקרטי במודיעין (מאז 2009) ומרצה בחוג ללשון במכללה (מאז 2014), בעיקר במסלולים של המגזר הערבי. תחומי מחקר והוראה עיקריים – הוראת עברית כשפה זרה שנייה, תרגום ספרותי, פליאוגרפיה עברית, רפואה ערבית מימי הביניים. דובר על בוריין עברית, ערבית, אנגלית, ספרדית וקטלנית. לימד, למד וזכה במלגות בכמה מקומות בחו"ל (בעיקר בספרד, וכן באונ' אוקספורד).
שעות קבלה: באמצעות "זום", בתיאום מראש
מדריכה פדגוגית ודידקטית במסלול העל-יסודי, העוסקת מעל 10 שנים בהדרכה ארצית מטעם פיקוח על הוראת העברית בתחום פיתוח טכנופדגוגי ומרצה בהשתלמויות להוראת הכתיבה. בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ובלשון העברית ובעלת תואר שני בלשון העברית.
ראש המסלול לחינוך יסודי
מ"מ ממונה על ההכשרה המעשית
ד"ר ענת רויטר משמשת כראש המסלול לחינוך היסודי במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין,במסגרתו מוכשרים סטודנטים לחינוך והוראה בבית הספר היסודי.
בעבר, שימשה כמדריכה פדגוגית וכרכזת פדגוגית במסלול.
ד"ר ענת רויטר שימשה שנים רבות כמדריכה לחינוך לשוני באזורים שונים בארץ וכמדריכה ארצית בפיקוח על הוראת העברית ביסודי, במשרד החינוך.
שותפה לכתיבת מסמכי מדיניות ותוכניות לימודים, ריכזה את ועדת המקצוע ועמדה בראש צוות כתיבה של מבחנים ארציים.
תחום ההתמחות - חינוך לשוני והוראת העברית בבית הספר היסודי.
הדרכה והנחיה בתחום טיפוח האוריינות הלשונית בבית הספר היסודי .
מרצה לחינוך לשוני ולהוראת העברית בכיתה ההטרוגנית. בין הקורסים הנלמדים: כתיבה והוראתה, תהליכי כתיבה, הוראת ספרות ילדים ככלי להתמודדות, , הוראה בכיתה רבת שונויות, בדגש על כישורי השפה, הערכה בכיתה ההטרוגנית.
החוג ללשון העברית במכללה מתכבד להזמינכם לחגיגת יום העברית שתתקיים ביום שלישי, כ"א באדר תשפ"ג, 14.3.2023 בשעות 16:15 עד 18:45!
האירוע יהיה פתוח לציבור הרחב, ובו תחנות הפעלה מהנות ומעניינות.
כתבי חידה, אתגרים ופעילויות מהנות לכל המשפחה.
בואו בהמוניכם והזמינו את חבריכם, אך זכרו – מספר המקומות מוגבל. כל הקודם זוכה!
הכניסה בהרשמה מראש, עלות כניסה 10 ש"ח לאדם
לפרטים נוספים - aamsterd@dyellin.ac.il
פרטים וקישור להזמנת כרטיסים: https://eventbuzz.co.il/lp/event/hebrew
לסטודנטים הלומדים בחוג ללשון עברית במסלול היסודי, ישנה אפשרות לקבלת מענק מותנה ומלגת מפעל הפיס במסגרת המערך המסייע של משרד החינוך.
למידע נוסף אודות המערך המסייע של משרד החינוך לחצו כאן
בכל שאלה/בעיה יש לפנות לרכזת המלגות, אונית נאור במייל onitnaor@dyellin.ac.il או בטלפון : 02-6558108.