חנוך לנער על פי דרכו (משלי כ"ב 6)
חינוך ולדורף הוא דרך חינוכית שמקורה בתפיסת העולם האנתרופוסופית אותה ייסד רודולף שטיינר בתחילת המאה ה-20 באירופה. שטיינר עסק במגוון תחומים וביניהם הקמת בית ספר ניסיוני לילדי פועלי בית החורשת לסיגריות "ולדורף – אסטוריה" בעיר שטוטגרט בגרמניה, זאת לבקשת בעל המפעל. בית הספר הוקם ב- 1919 מיד לאחר תום מלחמת העולם הראשונה. (מכאן גם השם חינוך ולדורף).
בבסיס חינוך ולדורף ניצבת הפסיכולוגיה ההתפתחותית של שטיינר, שנולדה אומנם מתוך השקפת העולם האנתרופוסופית אולם דומה בעיקריה לתורתם של הפסיכולוגים ההתפתחותיים הגדולים של המאה שעברה: פיז'ה, אריקסון, פרויד וקוהלברג.
גישות אלו רואות את התפתחות הילד כסדרה של שלבים התפתחותיים עוקבים, שכל שלב נבנה על ומתוך השלב הקודם ומהווה המשכו הטבעי. הדגש אינו על מהירות או הישגיות, אלא על ביסוס השלב ההתפתחותי בו נמצא הילד, פיתוח כישוריו ויכולותיו העכשוויות ובנייה איטית ויסודית שלהם.
למערכת חינוך זו מרכיבים שונים האורגים בתוכם את התפיסה החינוכית. לכל מרכיב חלק בבניית התהליך בו הילד והילדה צומחים. מתודות ההוראה, האווירה החינוכית, תכניות הלימוד, דרכי הערכה, הקשר בין מורים לילדים ואפילו צורת המבנה, צבעיו ועיצוב הרהיטים מכוונים לכך.
השאלות שמחנכי ולדורף שואלים את עצמם אינן: "מה עלינו לעשות על מנת להכין את הילד לזמן עתידי כלשהו?" או "אילו כישורים ותכונות יש להקנות לו על מנת שישתלב בחיים לאחר בית הספר?" אלא פשוט: "כיצד לפתח את כישוריו, את יכולותיו ואת פנימיותו בצורה הטובה וההרמונית ביותר."
המרכיבים השונים של מערכת החינוך מכוונים לתת תשובה לשלב ההתפתחותי בו נמצאים הילדים. מכאן שחינוך ולדורף אינו מקשה אחת, רעיון אחד שמיושם בכל שנות הגן ובית הספר, אלא תהליך דינאמי, משתנה, שעובר מטמורפוזה בהתאם לגילאי הילדים. כוחות ואיכויות מסוימים שמאפיינים גיל כלשהו יכולים לעבור במהלכן של שנות הילדות שינוי, ואז להפוך לכוחות ואיכויות שונים לגמרי.
מאוד בקיצור ניתן לתאר את השלבים ההתפתחותיים עליהם שמים דגש בחינוך ולדורף בצורה הבאה:
בשנות החיים הראשונות (גיל הגן) מתמקדים בעיקר בתנועה, חוויות חושים עזות, משחק חופשי ומלא דמיון וכל מה שקשור לחיקוי עולם המבוגרים בפעילות ומשחק. גן ילדים ברוח חינוך ולדורף מהווה מקום של עשייה, של עבודה ושל התרחשות מלאת יוזמה, דמיון וחיים.
בבית הספר היסודי דגש מיוחד מושם על תהליכים אמנותיים. הילדים נכנסים בשעות בית הספר לעולם מלא יצירה אמנותית במישורים מגוונים: שירה ומוזיקה, דקלום ודרמה, ציור ורישום, תנועה, פיסול ועיצוב ועוד. האמנות אינה באה בנוסף לתהליכי הלימוד אלא היא הכלי המרכזי דרכו מלמדים כל נושא ונושא.
בשנים של גיל ההתבגרות מרחיבים את כל מה שנעשה עד כה לשלושה כיוונים עיקריים. הראשון הוא לימוד עיוני מעמיק, שמבוסס בעיקר על האקטיביות של התלמידים עצמם. בין היתר מדובר על עבודות חקר, פרויקטים במישורים שונים, עבודות קבוצתיות ולימוד אינטגרטיבי שמשלב תחומי ידע שונים. השני הוא התנסות משמעותית במישורים אומנותיים רבים. והשלישי מתמקד במעורבות חברתית בקהילה המקומית והארצית.
לקריאה נוספת היכנסו לאתר ולדורף ישראל
