מורים לעתיד? עולם ההיסטוריה קורא לכם. הירשמו ללימודי תואר ראשון בחינוך והוראה עם התמחות בהיסטוריה והצטרפו למסע מרתק, שבסופו תוכשרו כמורים למקצועות ההיסטוריה ומחשבת ישראל.
במסגרת הלימודים בחוג תחשפו למגוון דעות, דרכי עיון והוראה חדשניות וותיקות, תהיו שותפים לסיורים לימודיים אך בעיקר תרכשו ידע רחב וכלים שיאפשרו לכם להמשיך ללמוד ולחקור, גם לאחר סיום הלימודים.
ההכללה של היסטוריה כללית, תולדות עם ישראל ומחשבת ישראל תחת קורת גג אחת מאפשרת להעניק לסטודנט ידע והשקפת עולם אינטגרטיביים הנחוצים במיוחד לאנשי חינוך והוראה.
בסרטון לפניכם תוכלו להכיר את המרצים בחוג וכמה מהקורסים הנלמדים אצלנו.
סטודנט הלומד בחוג להיסטוריה ומחשבת ישראל יקבל בסיום הלימודים B.Ed. בהוראת היסטוריה ומחשבת ישראל.
תוכנית הלימודים הסטנדרטית בחוג כוללת 26 ש"ש.
סטודנטים בעלי ידע קודם או בעלי תואר רלוונטי (במסגרת לימודי הסבת אקדמאיים) יקבלו תוכנית מותאמת אישית.
זכיתם! גם ללמוד וגם לטייל. כחלק מהלימודים בחוג משתתפים הסטודנטים גם בסיורים לימודיים, שהם חוויה לימודית מהנה מאוד.
החוג מורכב משלוש מגמות לימוד:
שלוש המגמות יתחלקו כרונולוגית לשלושה מדורים:
בכל מדור יכללו קורסי חובה וקורסי בחירה.
לפניכם הסבר ארוך ומפורט, המסביר את התכנים והרציונל של הלימודים בחוג, ואחריו הסבר קצר ופרקטי (בסוף הקובץ).
קורסי החובה כוללים קורסים על מהות המקצוע: מיומנויות של קריאה וכתיבה אקדמית, שנועד להרגיל את הסטודנטים לשיטות המקובלות בעולם האקדמי – כיצד אפשר לאתר, להתייחס ולהשתמש במחקרים היסטוריים בצורה מיטבית, וכיצד מגישים עבודה אקדמית שכתבנו בעצמנו. לצד זה, הקורס הוראת היסטוריה באמצעות פריטי מקור, המתקיים במכללה ובספריה הלאומית, מפגיש את הסטודנטים עם המקורות ההיסטוריים עצמם, אלה השמורים באוספי הספריה הלאומית.
קורסי חובה נוספים הם קורסים בעלי אופי כללי, מבואי, והם נועדו לתת לסטודנטים את בסיס הידע, לפי תקופות עיקריות:
העת העתיקה, חלק א' – יוונות ויהדות, חלק ב' – רומא ויהודה. שני קורסים המתארים את ההיסטוריה של תקופת יון ורומא ואת הקשרים בין תרבויות אלה לבין העולם היהודי אז.
היסטוריה של ימי הביניים, קורס בשני חלקים, בהיקף גדול. הקורס שואף להציג לפניכם את התקופה הארוכה (כאלף שנה!) שזכתה – בצדק או לא – לכינוי המעליב "ימי הביניים", אם כי מתברר שזו דוקא תקופה מעניינת מאוד. הקורס ממתייחס הן להיסטוריה כללית והן להיסטוריה של עם ישראל בימי הביניים, כאשר הם חיו בין אומות העולם כמיעוט, במאמץ לייצב לעצמם בטחון קיומי ואוטונומיה דתית.
את התמונה של ימי הביניים משלים הקורס מבוא לאסלאם, העוסק בהתפתחות הדתית של המוסלמים, על שיטותיהם ופלגיהם, מאז ימי מוחמד ואל תוך התקופות הגדולות של האיסלאם בימי הביניים, כאשר המוסלמים החזיקו אימפריות ענק והובילו את התרבות העולמית. גם קורס זה מחולק לשני חלקים.
קורסי החובה של העת החדשה מתחלקים לארבע יחידות סמסטריאליות. שמתרכזות בתקופה שבין המאות 18–20. מאתיים שנה אלה מחולקות בחלוקות משנה לפי זמן ולפי נושאים. שניים מהקורסים עוסקים בתולדות אירופה, מאז המהפכה הצרפתית ולאחר מכן מאז מחצית המאה ה-19, ושניים אחרים – בתולדות היהודים: במפגשיהם המורכבים עם רעיונות הנאורות, ולאחר מכן עם התנועות ההמוניות ששינו את העולם במאה ה-19.
ארץ ישראל במאה העשרים גם הוא אחד מנושאי החובה, והוא נלמד בשנה ב'.
חותם את רשימת קורסי החובה – הסמינריון, הנלמד בשנה ג'. בקורס זה הסטודנטים כותבים עבודת מחקר אקדמית רחבה, בליווי צמוד של מרצה הקורס.
לימודי החובה במחשבת ישראל מאפשרים לסטודנטים בחירה בין נושאים שונים, כאשר הכלל הוא שיש ללמוד שני קורסים סמסטריאליים במחשבת ישראל במהלך התואר. אנו מציעים נושאים שונים בתרבות היהודית הכתובה לסוגיה, או בפילוסופיה שלה. לעיתים הקורסים האלה בנויים לפי תקופות, ולעיתים לפי נושאים מובילים.
קורסי החובה שנסקרו כאן מכוונים לפי התקדמות הלימודים, כך שרוב קורסי החובה נלמדים כבר בשנה א'. זאת כדי להעניק לסטודנטים בסיס ידע ראשוני, שהוא חיוני הן להמשך הלימודים והן להתחלת העבודה המעשית בבתי הספר בשנה ב'.
קורסי הבחירה משתנים ומתגוונים במשך השנים, והם כוללים נושאים בתולדות העולם ובתולדות היהודים. טווח הנושאים והזמנים בהם גדול, ונפרס בין העולם הקדום של תקופת התנ"ך לבין המאה העשרים והשואה.
הסטודנטים מוזמנים לבחור בין קורסים אלה לפי נטיית לבם והעדפותיהם, ובהתאם ללוח הזמנים העומד לרשותו של כל אחד.
למה אנחנו כל כך אוהבים ללמד היסטוריה, ולמה במכללת דוד ילין? ישבנו לענות על שאלות נפוצות בנושא.
ראש בית הספר לתואר שני
ראש התוכנית לתואר שני "מוסמך בהוראה" (M.Teach)
מרכז היחידה להסבת אקדמאים להוראה במסלול העל-יסודי
ראש התכנית לתואר שני במידענות- ספרנות במערכות החינוך
יו"ר המועצה האקדמית
פרופ' דורון נידרלנד מכהן כיושב ראש המועצה האקדמית במכללה האקדמית לחינוך על שם דוד ילין, ירושלים וכיהן כראש החוג להיסטוריה ומחשבת ישראל בשנים 2001-2011.
תחומי מחקר והוראה שלו הם היסטוריה כללית ויהודית של מרכז אירופה במאות יט-כ, ניתוח ביקורתי של ספרי לימוד בהיסטוריה ותולדות החינוך בישראל בדגש על תולדות הכשרת מורים.
עבודת הדוקטורט יצאה לאור כספר בהוצאת מאגנס:" יהודי גרמניה- מהגרים או פליטים? עיון בדפוסי ההגירה בין שתי מלחמות העולם".
פרופ' דורון נידרלנד היה שותף לכתיבה ולעריכה של שמונה ספרי לימוד בהיסטוריה לחטיבה העליונה.
הנציבה למניעת הטרדה מינית ולהוגנות מגדרית
ד"ר יפתח גולדמן הוא בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת תל אביב.
בחוג לחינוך בלתי פורמלי הוא מלמד קורסים העוסקים במשמעות הקהילה בימינו, בחשיבות של החייאת הקהילות ובדרכים ליזמות קהילתית משמעותית.
ד"ר יפתח גולדמן וד"ר תמי שלמון מאק, מרצים במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין, התכנסו לרגל מאה שנה מלאו להקמת "הקבוצה הגדולה", לשיחה קצרה בשניים על האידיאולוגיה שהסעירה אז את הצעירים הנלהבים בארץ ישראל של ראשית ימי המנדט. הרעיון השיתופי, אהבת הארץ, האמונה היוקדת ביצירת חברת מופת מתוקנת, והשטח של עמק יזרעאל שזה עתה נרכש בידי המוסדות הציוניים והמתין לידיים שיחרשו, יסללו ויבנו – כל אלה היו התשתית לניסוי חברתי מרתק ולאחד ההישגים הגדולים של הציונות. שיחה היסטורית ורעיונית.
יצאנו לטיול לגליל התחתון. ביקרנו בגן הלאומי בית שערים, מקום מושבה של הסנהדרין ושל רבי יהודה הנשיא, מקום עריכת המשנה. לצד שרידי העיר נכנסנו למערות קבורה מדהימות ובהן סרקופגים וכוכי קבורה לצד סמלים תרבותיים יהודיים בולטים. ממש מעל הגן הלאומי מתנוסס פסל השומר המיתולוגי אלכסנדר זייד, משקיף על עמק יזרעאל. משם המשכנו לציפורי, העיר הרומית-ביזנטית, עיר הפסיפסים, החיים הטובים, העושר והאסתטיקה. הטיול הסתיים על מרפסת "בית חרוב" בעין חרוד. על כוס קפה ואבטיח מול הגלבוע סיפרנו את סיפורו של עמק יזרעאל, ערש הקיבוצים וגדוד-העבודה לפני מאה שנה בדיוק, ואת סיפורו של מבצע "חומה ומגדל" שהחל בתל-עמל (ניר דוד) הסמוך.
לאורך היום הובילו תלמידי החוג את ההנחיה וההדרכה, והכינו מצגות, הסברים וחידונים.