יובל מיכל
ראש התכנית לתואר שני .M.Ed בחינוך לקיימות - סביבה, חברה, בריאות
מייסדת שותפה, המכון לחינוך לקיימות
מדוע ללמוד ולחנך לקיימות?
חינוך לקיימות Education for Sustainability מקנה תחומי ידע ("ראש"), מיומנויות ("יד") ודיון ערכי ("לב") הדרושים להבנת המשבר הסביבתי-חברתי במאה ה-21, לחיפוש דרכים לתיקונו וליצירת תרבות בת קיימא לרווחתנו ולרווחת הדורות הבאים.
חטיבת חינוך לקיימות נבנתה במכון לחינוך לקיימות בשיתוף מרצים חברי החוג למדעי הטבע, מסלול המלמ"מ וביה"ס לחינוך. הלימודים בפרט, והפעילות במכון בכלל, מאפשרים להתנסות בפיתוח וביישום יזמות חברתית-חינוכית וסביבתית הלכה למעשה כחלק ממארג החיים של כל ילד, מורה ואזרח.
מעבר למידע על המכון לחינוך לקיימות
רוצים להתנסות במלאכות כפיים מקדמות קיימות (במקום לדבר על קיימות)? מקומכם אתנו!
בחודשי האביב תשפ"ג ייפתחו שני קורסים: עבודה בעץ / עבודה באדמה
הקורסים פתוחים לסטודנטים ולציבור הרחב
עלות קורס אחד – 810 ₪, שני קורסים – 1500 ₪ (+דמי רישום)
אפשרויות ההכשרה במכללה (בייעוץ עם מנהלי התכנית) מותאמות ללומדים על פי יכולתם ומידת העניין שלהם בנושא. לכל אחת מהאפשרויות יתרונות שונים:
15 ש"ש + 2 ש"ש סמינריון בחינוך
תכנית הלימודים נפרשת על פני 3 שנים ופתוחה לתלמידי המסלול לחינוך יסודי.
חלקם של הקורסים לקוחים מתוך תכניות לימודים של החוג למדעי הטבע או מסלול המלמ"מ, וחלקם פותחו באופן ייעודי לתלמידי חטיבה זו.
מרצים: ד"ר מיכל יובל, מר אייל בלוך
במסגרת זו חוקרים הסטודנטים סוגיות סביבתיות-חברתיות שמעניינות אותם באופן אותנטי ועמוק, לומדים מסיפורי הצלחה ויוזמים דרכים לטיפול בבעיות הנחקרות. בשנים האחרונות נחקרו סוגיות שונות ומגוונות ובהן שימור סביבתי ותרבותי באגן האמזונס, מקומה של בריכת ממילא במרקם הסביבתי - חברתי - פוליטי של ירושלים, דרכים להטמעת תכניות לימודים ותרבות של קיימות בבתי ספר והיבטים סביבתיים, חברתיים וכלכליים של שימוש בכלים חד פעמיים או רב פעמיים בבתי ספר. כך נחשפים הסטודנטים ליחסי הגומלין המורכבים שארוגים הן בבעיות והן בפתרונות בשדה החינוך לקיימות.
כתבה מיכל ע. (סמינריון בחינוך לקיימות, 2011):
"למדנו מושגים רבים הקשורים בקיימות שאת חלקם הכרתי קודם אך רק בהיבט הסביבתי ונוספה לי ראיה חברתית וכלכלית... הפנמתי שהעולם הוא דבר אחד שלם ולא צריך להפריד בין תחומים שונים אלא למצוא את נקודות החיבור, ולגרום שבפעילותנו נדאג לכל הצרכים ונפסיק להיות ממוקדים בצד אחד... הבנתי שאני צריכה לחשוב בצורה מקיימת יותר בכל תחומי חיי, ואם להתמקד בבית הספר עליי לשתף יותר את התלמידים וההורים בתהליך הלימוד, לתת לתלמידים להביע את עצמם יותר, לנצל את המשאבים הקיימים העומדים לרשותי ופחות לצרוך חדשים, ולחשוב איך להפוך את המרחב העומד לרשותנו למקום שיענה לדרישות שלנו במינימום משאבים חדשים, ומקסימום ניצול המשאבים הקיימים. השאלות החיות אצלי עדין הן: האם דור המבוגרים שהתרגל לתרבות שפע, צריכת יתר והפך לפחות חברתי יוכל להפוך למקיים יותר? האם התהליך אותו אני מייצרת כעת יצליח? יסחוף את התלמידים לתחומי החיים מחוץ לבית הספר? יסחוף בתי ספר אחרים"..?
מרצים: סילביה שטיגליץ ואייל בלוך
בקורס זה פוגשים סטודנטים באופן בלתי אמצעי אנשים עם מגבלות פיזיות או קוגניטיביות. accessibilityהנחת היסוד שלו היא כי כיום מצבם של אנשים עם מוגבלויות בחברה הוא תולדה של הבנייה חברתית מסוימת. בתנאי הבנייה אחרים, בהם מנגישים לאנשים עם מוגבלויות את כל תחומי החיים, הם הופכים למשתתפים פעילים במרקם החברתי. מכאן נגזרת דרך עבודה בה אנשים עם וגבלויות אינם אובייקטים להתערבות וטיפול אלא סובייקטים פעילים ותורמים הלומדים לצדם של אנשי המקצוע לעתיד. בצוותא הם מפתחים דרכים ויוזמות לשיפור איכות חיי המוגבלים ומביאים לשינוי הקשר המקובל מטפל-מטופל". הבניית הקורס מהווה שינוי פרדיגמה במעבר מהכשרת הסטונטים הלומדים "על" מטופליהם, לכאלה הלומדים "עם" ולומדים "מ"מטופליהם. בדרך זו פותחה למשל הדרכה ונכתב מדריך למלווי הסעות לבתי ספר.
על דרך למידה זו מעידה סטודנטית: "אף על פי שידעתי שאעבוד לראשונה בגובה העיניים עם אנשים מוגבלים, לא הייתי מודעת עד כמה יש לאנשים אלה את הכוח הזה... הרגשתי את המוגבלות שלי ולא שלהם... אני זאת שהייתי מוגבלת, לא פיזית, אך חשיבתית. היית זקוקה להם, לאישור של האנשים האלה להיכנס לעולם שלהם, עולם שעד היום היה ביני לבינו גדר שלא הייתי מודעת כלל לקיומה" (יומן רפלקטיבי).
במדור מפירות העשייה והכתיבה תוכלו לקרוא מבחר תקצירים או עבודות סמינריוניות מהשנים האחרונות. – פה היה קישור למדור זה או פרוסה זו כאשר ייבנה בעתיד.
המכון לחינוך לקיימות הוקם ב-2007. חברים בו אנשי סגל אקדמי, מנהלי וסטודנטים המפתחים יחדיו תפיסות ויישומים פשוטים וברי שכפול ליצירת התנהלות ידידותית לסביבה ולאדם ותרבות בת קיימא במוסדות חינוך פורמלי ובלתי פורמלי ובקהילות שסביבם.
המכון מכשיר מורים ואנשי חינוך מהארץ והעולם בהתבסס על תפיסות "מקיים למקיים" ו"משילוב לשותפות", ותוך פיתוח מרחב "גן אבינעם" ו"מרכז אדם אדמה" כמרחבים אקולוגיים ללמידה ולהתנסות.