העמוד בתהליכי עדכון. התוכן יעלה בקרוב
באורה החיוור של הזרות
הוא מסתובב אליה, מבטו ננעץ בה וסוניה צועדת צעד אחד אחורה כאילו למבט שלו כוח פיזי כמעט. "את! את רוצה להיות סופרת?"
היא לא עונה לו, אבל זה לא משנה לו. "יום אחד את תגידי לי תודה על כל זה, רק זה יעשה ממך סופרת! תאמיני לי שאני יודע, רק מתוך כאב את יכולה לכתוב משהו ששווה משהו!"
"אם זה ככה אז אני בכלל לא רוצה להיות סופרת!" היא צורחת בחזרה, דמעות מתפרצות מתוך עיניה, "כי אני אף פעם לא אגיד לך תודה! אף פעם!"
לא אכתוב, היא נודרת שם, ואם אכתוב – לא עליו, לא עבורו ולא בשפה שבה יוכל לקרוא. מתוך שלל ההבטחות הגועשות הללו בליבה של ילדה, היא נאלצת להתיר נדרים על שלוש.
שני זרים נפגשים בחדר המדרגות באזעקה, זוג תועה בין הריסות הקשר שלו ברומא, שני אחים ששורשי ילדותם כפותים בצער וכאב מתמודדים עם עברם על רקע גסיסת אביהם. הדמויות בבאורה החיוור של הזרות בודדות אף כשהן ביחד, מנוכרות לעצמן ולסביבה גם בתוך המשפחה, הזוגיות, השפה שאיתה נולדו.
כמו בשבר ענף ירוק, ספרה הראשון של שגיא, גם קובץ סיפורים זה מפגיש את הקורא עם הקו הדק בין ניכור לאהבה, בין אמת ובדיה, בין שייכות וזרות. הסיפורים נעים מכפר רוסי בתחילת המאה ה־20 למלון מפונים בתל אביב, וכולם עוסקים בהגירה, בושה ואובדן, אך גם מספרים רגעי חסד קטנים, מציעים חמלה ואפשרות, ולו לרגע, להישיר מבט.
הספר הופק בסיוע קרן רבינוביץ לאמנויות ת"א (ע"ר).
ד"ר בלה שגיא, ביבליותרפיסטית וד"ר ללימודי מגדר, מנהלת התכנית לתואר שני M.A.A.T - התכנית לטיפול באמצעות ביבליותרפיה במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין ובתוכנית לפסיכותרפיה של האוניברסיטה העברית.
ספרה שבר ענף ירוק זיכה את הוצאת "שתים" בפרס שר התרבות לספר ביכורים וזכה לשבחי הביקורת.
"יהודה משממה תקום – מבט ארכיאולוגי על ארץ יהודה בתקופה הרומית המאוחרת"
הספר נכתב על ידי ד"ר איתן קליין, מרצה ללימודי ארץ ישראל, ארכאולוגיה והיסטוריה במכללה ובמכללה האקדמית אשקלון, וכן משמש כסגן מנהל היחידה למניעת שוד עתיקות ברשות העתיקות.
בשנים האחרונות הוא מנהל את פרויקט ההצלה הארכאולוגי הלאומי במערות מדבר יהודה, ומייצג את מדינת ישראל בפורומים בין־לאומיים שעוסקים בשמירה על נכסי מורשת תרבותית ובכנסים מדעיים.
פרסם יותר ממאה מאמרים מדעיים בכתבי עת שונים בארץ ובעולם וערך שני ספרים אקדמיים. מחקריו עוסקים בהיסטוריה של ארץ ישראל בתקופות הקלאסיות, בגיאוגרפיה ההיסטורית של ארץ יהודה, בתרבות החומרית של התקופות הקלאסיות בארץ ישראל ובחקר חללים תת־קרקעיים.
ספר זה שלפניכם מבוסס על עבודת הדוקטור שלו.
מה עושים עם הבלאגן הזה?
שמחים לבשר על הוצאת ספרו החדש של ד"ר ברוך בר אב, ראש תוכנית חינוך מבוגרים במסלול היסודי במכללה, ”מה עושים עם הבלגן הזה?”
הספר הנפלא הזה העוסק בפנימייה לנוער בסיכון. ומתאר את הווי החיים בפנימיית ”בית קמפר” שאותה ניהל במשך 15 שנה, ובפנימיית ”הרי ירושלים” שבה עבד כמדריך ורכז.
השאלות המרכזיות העולות בספר הן איך אפשר ליצור קשר עם ילד שעולם המבוגרים הפנה לו עורף? איך אפשר לראות את העולם דרכו?
כוחו של הספר טמון דווקא בכך שאינו מנסה לתת תשובות מוחלטות, או להיות ”מדריך למדריכי פנימיות”. אלא מדגיש דווקא את תחושות חוסר האונים, התסכול והאובדן מול הנערים הללו, שאיבדו את היכולת לתת אמון גם במסגרות ובאנשים המיטיבים ביותר.
סיפורי הקובץ – חלקם נגמרים בסוף טוב וחלקם לא – יעוררו בכם בכי, צחוק, חמלה, ובעיקר תקווה.
“To Structure or not to Structure, That is the Question: Mistakes Made in Music Therapy in Light of the Dilemma Whether or not Therapy Sessions Should be Structured”
מאמרה של ד"ר חוה וייס, ראשת המכון לטיפול באמנויות וראשת התכנית לתואר שני בטיפול במוזיקה במכללה.
המאמר עוסק בטעויות בטיפול במוזיקה כשמדובר בדילמת הבניית המפגשים בתהליך טיפולי והתפרסם בכתב העת הבינלאומי: “Journal of Trial and Error”.
