"אני לא עוזב" מאת תמי שם-טוב (כנרת- זמורה, 2020).
כתיבת ספר המשך לספר מצליח - היא משימה לא פשוטה, במיוחד אם הדבר לא תוכנן מראש. אמנם, ישנן דמויות שכבר עוררו את התעניינות הקוראים והזדהותם וישנה תבנית סיפורית ותפאורה של מקום ותקופה. אולם נחוץ לחדש ולהפתיע גם מבחינת התפתחות הדמויות וגם בבניית עלילה אמינה ומושכת לקריאה. בספר הנוכחי, המהווה המשך לספרה עטור הפרסים "אני לא גנב" (כנרת-זמורה, 2012), מספרת תמי שם טוב על קורותיהם של שניים מבוגרי בית היתומים של קורצ'אק, הבורחים במהלך המלחמה מגטו ורשה בפולין במטרה להגיע לארץ ישראל. מסעם רצוף מכשולים, וסכנות, אך גם מפגשים עם דמויות מפתיעות. הסיפור כתוב כמלאכת מחשבת: עלילה מותחת בה משולבים מידע היסטורי רב וערכים הומאניים הקושרים בין עבר להווה כמו: התנגדות לגזענות ולאלימות, יחס מכבד לפליטים ולנשים, אהבת הספר והקריאה, מנהיגות, אחריות, ערבות הדדית וחברות. הספר מעלה על נס גם את דמויותיהם של יאנוש קורצ'ק וסטפה וילצ'ינסקה ואת המעשה החינוכי שלהם, לצד רקימת סיפור אהבה של מתבגרים, המתפתח לאטו ונוגע ללב.
מומלץ בחום לתלמידי כיתות ו' ומעלה, ולא רק ביום השואה, שכן ספרות טובה נועדה לקריאה כל השנה ולכולם.
בספרייה במס' מדף ש 65.18 אל