בתיאום מראש
מסלול המלמ"מ הינו יייחודי ויחיד בארץ, ומטרתו להכשיר מורים להוראת תלמידים עם מוגבלויות מרובות הזקוקים לחינוך בעל אופי שונה, יצירתי, פתוח, ובעיקר מאמין באדם וביכולת שלו להשתנות ולהתפתח.
הכשרת המורים לאוכלוסייה זו מצריכה למידה מעמיקה, רב תחומית בגישה אינטר-דיסציפלינארית, שתניב התמקצעות בריבוי מוגבלויות אלו. הכשרה זו דורשת אינטגרציה של ידע ושל מיומנויות מתחומים שונים, מגוונים וחדשים.
ההכשרה במלמ"מ כוללת לימוד שיטות מתחומים שונים המאפשרים גילוי ופיתוח של היכולות החבויות בתלמידים עם מוגבלויות מרובות; הקניית מיומנויות לעבודה שיתופית עם הילד/המתבגר ועם משפחתו; לימוד והתנסות של הסטודנטים להיותם סוכני שינוי בתפיסת האנשים עם צרכים מיוחדים ומורכבים.
בכל שנה מסיימים כ-30 סטודנטים אשר במהרה מוצאים עבודה במוסדות הרבים הקיימים בארץ. המשובים של מנהלי בתי הספר – מצויינים!
רכיבי הלימודים | היקף שעות (ש"ש) | |
---|---|---|
לימודי חינוך והוראה | 12 ש"ש | |
לימודי דיסציפלינה | ||
לימודי החוג: מלמ"ם | 26 ש"ש | |
2 חטיבות: | 15 ש"ש כל אחת מהחטיבות | |
הכשרה קלינית | 18 ש"ש | |
לימודי העשרה (כולל אנגלית למטרות אקדמיות 2 ש"ש) | 4 ש"ש | |
סה"כ | 90 ש"ש |
מכללת דוד ילין מזמינה אתכם להצטרף למסלול לימודים ייחודי בארץ, המשלב לימודי חינוך מיוחד מלמ"מ (מורים לתלמידים עם מוגבלויות מרובות), עם הכשרה של מטפלים מוסמכים במים. בריכות טיפוליות רבות קיימות במסודות חינוך ועמותות המספקים שירותים לאנשים עם מוגבלויות. לכן, שילוב לימודי-הכשרתי זה מהווה יתרון גדול עבורכם כמטפלים וגם עבור המטופלים שלכם, שיזכו לקבל טיפול רב-תחומי ממומחה אחד בשני התחומים.
למידע מורחב אודות תוכנית תואר ראשון במלמ"מ ותעודת הידרותרפיסט לחצו כאן
פורום זה מהווה קבוצת חשיבה משותפת לסגל הפדגוגי של המסלול ולנציגות מקרב הסטודנטים לשם ליבון קשיים הקשורים בתוכנית הלימודים המוצהרת ובאופני הביצוע שלה. בפגישות של הקבוצה נדונים נושאים כדוגמת: קשיים בהוראה ובלמידה הנוצרים עקב תכנון תכנית ההכשרה במתכונת הקיימת, טיפוח הדימוי של המסלול בתוך המכללה וכן נושאים העוסקים בגישות פילוסופיות אודות הילד עם המוגבלות, שילובו בחברה ופיתוח עמדות הלומדים ביחס למעורבות ולאחריות חברתית כללית. ה"פורום" מאפשר קיומו של דיאלוג בין המשתתפים. נוצרים ערוצי תקשורת אשר מציפים בעיות במתכונת הלימודים וניתנים פתרונות. משתתפי ה"פורום" לוקחים חלק פעיל בתכנון ובהפעלת הסטודנטים והמורים בפעילות חוץ- קוריקולריות. כגון, ארגון אירוע פתיחת שנה, יום המסלול, התנדבות בבתי הספר, ארגון יום עיון, כתיבת חזון המסלול, השתתפות בפורום שונים ובכנסים ועוד ועוד.
חולמים ויוצרים. בקרו והתרשמו.
צרו עימנו קשר עוד היום לקבלת מידע נוסף בנוגע לתנאי קבלה לתואר ראשון בחינוך והוראה וכן וסיוע בחישוב הציון המשולב.
02-6558111 בוואטסאפ או בשיחה טלפונית.
*למידע המורחב יש לעיין בחוזר היערכות של משרד החינוך – נספח 1: תנאי קבלה, המתעדכן מעת לעת.
מעבר למידע מורחב אודות תנאי הקבלה ; מעבר למחשבון לחישוב הציון המשולב
כותבות: מיכל ניסים, אורלי עידו, אסנת לנדאו, לילי ורטהיימר, דקלה אורן ונעמי אריאל.
מחקר ההערכה המוצג כאן נועד לבחון את היתרונות, האתגרים והערך של קהילה לומדת במסלול הכשרה להוראה לתלמידים עם מוגבלויות מנקודת מבטן של סטודנטיות, מורות מכשירות ומדריכות פדגוגיות שלקחו חלק בתוכנית הכשרה בדגמי התוכנית אקדמיה-כיתה בשנת תשפ"ב. שאלת המחקר מבטן הייתה: האם יש הבדלים בין תחילת שנת ההכשרה ולסופה בתפיסת היתרונות, האתגרים והערך של קהילה לומדת לאורך תהליך ההכשרה בדגמי אקדמיה-כיתה משלוש נקודות מבט של משתתפות התוכנית? במחקר השתתפו 37 נשים: 16 סטודנטיות, 5 מדריכות פדגוגיות ו16- מורות מכשירות. כלי המחקר היה שאלון מקוון אנונימי שנשלח בראשית השנה ובסיומה לכלל משתתפות המחקר. מן התשובות שעלו נבחנו הנושאים העיקריים שחזרו בשאלונים ונעשה בהן ניתוח תוכן תמטי. ממצאי המחקר מצביעים על כך שמודל ההכשרה אקדמיה-כיתה מסייע להתפתחות האישית והמקצועית של השותפות בתהליך,
שבו יש מקום חשוב לקהילה הלומדת. מן התשובות גם התברר שהאתגרים של התוכנית קשורים בעיקר למשאב הזמן ולקשיי תיאום בין האקדמיה ובית הספר – הן בתחילת השנה והן בסופה.
כותבות: מיכל ניסים, אורלי עידו, נעמי אריאל, חני שמרלינג
מטרת המחקר הנוכחי היא לחשוף את חוויותיהם של אנשי החינוך – מורים, מורות, גננים וגננות– במסגרות של תלמידים עם מוגבלויות מרובות, אל מול האתגרים של ההוראה מרחוק והיתרונות הגלומים בה, ואת הצרכים שלהם ושל תלמידיהם שעליהם יש לענות כדי לאפשר הוראה מיטבית מרחוק בזמני סגר או בידוד.
במחקר השתתפו 93 אנשי חינוך, העובדים במסגרות של תלמידים עם מוגבלויות מרובות, אשר לימדו בשני הסגרים הראשונים בזמן מגפת הקורונה. קרי, לימדו בשנת תש"ף בזמן הסגר הראשון, והמשיכו ללמד גם במהלך שנת הלימודים תשפ"א בזמן הסגר השני. המחקר משלב גישה איכותנית וגישה כמותנית. הנתונים נאספו באמצעות שאלון מקוון שכלל שאלות פתוחות וסגורות. השאלות הסגורות
נותחו על ידי מיפוי שכיחויות ואחוזים, ובשאלות הפתוחות בוצע ניתוח תוכן תמטי.
ממצאי המחקר מראים כי רוב אנשי החינוך )87.1%( לא התנסו בהוראה מרחוק לפני פרוץ הקורונה, אך לפי דיווחיהם 90.3% מהם התנסו בהוראה מרחוק לאחר פרוץ המגפה. בחינת חוויות ההוראה מרחוק של אנשי החינוך, המלמדים תלמידים עם מוגבלויות מרובות, העלתה חמש תמות מרכזיות: (1) הקשר של אנשי החינוך עם ההורים; (2) הקשר של אנשי החינוך עם התלמידים; (3) היכולת
של אנשי החינוך להסתגל לדרכים מגוונות של הוראה מרחוק, אתגריה והיתרונות הגלומים בה; (4) הצרכים של אנשי חינוך בזמני למידה מרחוק עקב סגר או בידוד; (5)המלצות עבור מוסדות המכשירים מורים לעבודה עם תלמידים עם מוגבלויות מרובות.
מחקר זה מפנה זרקור לאתגרי ההוראה מרחוק שעימם התמודדו אנשי חינוך במסגרות של תלמידים עם מוגבלויות מרובות, וליתרונות שמצאו בהוראה מסוג זה. כמו כן נדונים במחקר הצרכים של אנשי חינוך במסגרות של תלמידים עם מוגבלויות מרובות בזמן הוראה מרחוק. נראה כי אנשי החינוך הצליחו לרכוש מיומנויות שסייעו להם בהוראה מרחוק, אך עוד היד נטויה, וחשוב לשלב במסגרת
ההכשרה להוראה בחינוך המיוחד קורסים העוסקים במיומנויות ההוראה מרחוק.
כותבים: ד"ר יאסר סנדוקה וד"ר מיכל ניסים
Background: Children with profound intellectual and multiple disabilities are at risk of pain. Aquatic-therapy is a pain relief treatment. There is no data concerning the effect of aquatic-therapy on pain among this population. The study reports on the effect of aquatic-therapy on pain-related behaviours
among children with profound intellectual disability. Method: Fifteen caregivers and 39 children with profound intellectual and multiple disabilities (age: 4 - 18 years) participated in this prospective observational monocentric study. All children participated in a weekly 30-minute aquatic-therapy session. The Non-Communicating-Children’s Pain-Checklist-PostoperativeVersion (NCCPC-PV) was used. Data were collected four times: twice up to two hours after an aquatic-therapy session and twice at times not following an aquatic-therapy session. Results: Results indicate a significant difference between the NCCPC-PV score for up to two hours after aquatic-therapy and the NCCPC-PV mean score when not following aquatic-therapy (t = 3.784, p <0.01). Conclusions: This is an initial evidence that aquatic-therapy helps reduce pain for children with profound intellectual and multiple disabilities.
כותבות מיכל ניסים נעמי אריאל ועינת אלתר
לקויות ראייה ועיוורון הם מוגבלויות נפוצות. מחקרים מראים כי פעילות גופנית במים מומלצת לאנשים עם לקויות ראייה ועיוורון. בהתאם לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (1998), חובה לאפשר מעורבות שוויונית בכל תחומי החיים. חרף חקיקה זו קיימים חסמים סביבתיים להשתתפות בפעילות גופנית וטיפולית במים לאנשים עם לקויות ראייה או עיוורון. במאמר דעה זה מוצגים עקרונות ודגשים ייחודיים לעיצוב סביבת הבריכה והתאמת מתודת ההוראה או הטיפול לאנשים עם לקויות ראייה או עיוורון. יישום המוצע במאמר יאפשר לאנשי מקצועות המים לתת מענה מיטבי לצורכיהם של אנשים עם לקויות ראייה או עיוורון.
הורים לילדים עם מוגבלויות מורכבות, עמותת "קשר", מסלול המלמ"מ- המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין.
מהות המיזם: הורים עם ילד עם מוגבלות מורכבת חוברים לסטודנטים המומחים בתחום המוגבלויות ומעסיקים אותם כבייביסיטרים לילדיהם.
הישגים: בימים אילו יצאה אפליקציה שתסייע לחבר בין הורים לסטודנטים על פי צרכי ההורים, כישורי הסטודנטים ומקום מגורם.
הורים מעידים כי החלו לבלות ולצאת ככל ההורים, מאז שתכנית זו פועלת וסטודנטים נהנים מאפשרות לעבודה נוספת בערבים.
אתגרים: פרסום התכנית לערים נוספות.
שותפים: עמותת "צעד קדימה" והמכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין- מסלול המלמ"ם
מהות המיזם: תכנית בת 4 שניםאשר הוקמה ביוזמתם של הורים ואנשי מקצוע של עמותת "צעד קדימה". מיועדת לבוגרים עם מוגבלויות פיזיות וקוגניטיביות, המשתתפים במרכז היום בעמותת "צעד קדימה" ומעוניינים להשתלב במסגרת אקדמית, המאפשרת להם למידה חווייתית ואקטיבית בנושא דתות ותרבויות בירושלים.
הישגים:
לימוד במסגרת של מכללה אקדמית מרגש כל פעם מחדש את הבוגרים ואת הוריהם.
הבוגרים מאותגרים אינטלקטואלית וחווים חוויה של הצלחה בלימוד חווייתי מותאם.
הסטודנטים של מסלול המלמ"ם מתאמנים בהוראה ועבודה עם בוגרים עם מוגבלויות, כחלק מההתנסות המעשית.
אתגרים: הרחבת התכנית למרכזי יום נוספים.
בית הגלגלים הוא ארגון ארצי לצעירים ובוגרים עם מוגבלות פיזית, הכולל ששה בתים הפתוחים לאוכלוסיות שונות מכל חלקי החברה הישראלית.
הארגון מקיים בעזרת מתנדבים מסורים מסגרת רציפה לחניכים מגיל 9, דרך ההתבגרות ובמהלך הבגרות, עם מגוון תכניות ופעילויות, במטרה לאפשר רכישת מיומנויות חברתיות, אינטראקציות בינאישיות וקידום השתתפות חברתית ואזרחית בכל מעגלי החברה.
מטרת הפרויקט לקדם את השילוב וההכלה של אנשים עם מוגבלויות בחברה.
צוות הל"ם מורכב ברובו מסטודנטים במסלול המלמ"מ.
בדף אינסטגרם של הל"ם מתפרסמות עובדות מעניינות, אנשים עם מוגבלויות נחשפים ומספרים על עצמם ויש מקום לכל אחד לשאול שאלות בלי שיפוט או חשש. הדף מנגיש מידע על עולם המוגבלויות במטרה ליצור שילוב והכלה בחברה.
זו הזדמנות להכיר בסטורי ובפוסט - שאליהם תכנסו גם ככה! אז למה לא להכיר על הדרך אנשים שנמצאים בכל מקום, אבל עד עכשיו לא הייתה לכם הזדמנות לפגוש?
בואו להיות חלק מצוות הל"ם!
לפרטים: קרן 052-2944620
לא מתאים לכם? עזרו לנו לממצוא אחרים!
כמו בכל שנה, התקיים יום מסלול המלמ״מ. במסגרת יום המסלול התכנסנו כ - 200 סטודנטים עם וללא מוגבלות במטרה להרחיב את מערכי ההשכלה לאנשים עם מוגבלות באקדמיה בפארק גילה לשיר יחדיו.
מטרת ההתכנסות הייתה בראש ובראשונה להראות שכל אחד יכול ללמוד באקדמיה, אך על הדרך גם לגבש את הסטודנטים במסלול.
הקליפ מהווה סיכום של שנות פעילות של מסלול המלמ"מ עם בוגרים עם מוגבלויות (מעל גיל 21) אשר מגיעים ללימודים במכללה. רכישת השכלה באקדמיה זו זכות ואנו מנסים לממש אותה.
אנו קוראים לכל המכללות בארץ לאפשר לאנשים עם מוגבלות לזכות בלימודים המותאמים לרצונותיהם ולתחומי העניין שלהם.
סגל מסלול מלמ"ם השתתפו בכנס הארצי השני למובילות אקדמיות פדגוגיות במכון מופ"ת.
בכנס הובילה נעמי אריאל את המושב שעסק בתפקיד המובילה האקדמית בשעת משבר.
במושב הציגו נעמי אריאל ולילי ורטהיימר את נושא "הדרכה על הדרכה בזמנים מורכבים".
הכנס היה מעשיר, מגוון ומעורר השראה.